סיפורו של גביע...  |
כשסבא רבא שלי,סנדר ברג היה בגיל הבר מצווה בעיירה היהודית מאזריטש אשר בפולין קיבל מהוריו בלומה ומשה ברג גביע כסף, מתנה יקרה מאד לאותן שנים (1919). העיר הייתה יהודית ברובה, 18,000 יהודים ומעט מאד גויים. סבא רבא סנדר למד נגרות בתיכון והיה פעיל בתנועת החלוץ. שש שנים לאחר מכן גוייס לצבא הפולני בעל כורחו, הגביע ליווה אותו גם לשם והיה מוצנע בין חפציו, היות והצבא הפולני באותן שנים נהג בהגינות כלפי חייליו היהודים, אך לא איפשר להם קיום מנהגים יהודים בפומבי.
לאחר ששוחרר מהצבא הפולני החליט סבא סנדר לעלות לישראל וכבר בגיל 20 עלה עם אחיו לארץ בשנת 1927. הוריו ושתי אחיותיו וכל שאר בני משפחתם נשארו בעיירה אשר הושמדה על ידי הנאצים בשנת 1942. הוריו וכל בני משפחתו נספו במחנה ההשמדה טרבלינקה.
סבא סנדר למרות הבית המסורתי שבו חונך בחר באורח חיים חילוני בהשפעת תנועת החלוץ. כמובן שהגביע ליווה אותו גם בדרך לארץ ישראל אך לא נעשה בו שימוש רב.
סבא סנדר עבד בנמל יפו וגר ברחוב שבזי בתל אביב, היה שוטר יהודי מתנדב במשטרת הגפירים שהיקימה משטרת המנדט הבריטי מה שאפשר לו להגן ולסייע לאוכלוסיה היהודית ביפו, בזמן הפרעות בשנת 1929 ולאחר מכן בשנת 1936. באותה שנה היה סבא סנדר ממקימי נמל תל אביב מקום שעבד בו עד סגירת הנמל משנת 1966. בשנת 1936 התחתן סבא סנדר עם סבתא רבא שלי גילה גם היא חניכת תנועת השומר הצעיר סבא רבא וסבתא רבא גילה היא בת למשפחה חרידית ושניהם המשיכו לשמור על מסורת ישראל בביתם, ושם שימש הגביע לקידושים ואירועים משפחתיים הגביע שימש כגביע לאליהו הנביא בסדר פסח. במשך עשרות שנים וגם בימים אלו בלילות הסדר שבהם גם אני משתתף משמש הגביע כגביע אליהו הנביא.
במשך השנים היה מאוחסן הגביע במזנון הסלון בבית סבי וסבתא רבא בתל אביב, הם נפטרו בטרם הולדתי ומאז נשמר הגביע בבית סבתי דבורה וסבי עודד וכאמור מופיע על שולחננו כל שנה בליל הסדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה